מחסור במזון מגביר אי יציבות חברתית. זרחן הינו יסוד חשוב ביותר לגידול צומח, וכך בתהליך עיבוד חקלאי קרקעות מדלדלות בזרחן הנקצר מהשדות כחלק מגוף הגידולים. על מנת להתמודד עם חוסר איזון זה נוהגים חקלאים להעשיר קרקעות על ידי דישון בזרחן.

בנסיון לכמת את השפעת עיבוד חקלאי על מאזני זרחן בקרקע, העריכו ג'ון לוט ועמיתיו, במאמר שפורסם במגזין International Journal of Agricultural Resources, Governance and Ecology כמה זרחן נצרך מהקרקע על ידי גידולים חקלאיים שונים וכמה זרחן מתווסף לקרקע באמצעות שימוש בדשנים. המסקנה העיקרית שעולה מן המחקר היא שיש למצוא דרכים לשימוש מקיים יותר בזרחן כמרכיב בדישון.

המחקר העריך ששבעה מליון טונות של זרחן הורחקו מקרקעות ברחבי העולם בין השנים 1995- 2003 בגידול מספר דגנים עיקריים: חיטה, אורז, שעורה ותירס כמו גם גידול של פולי סויה. השימוש בזרחן לדישון יחסית לכמות הגידולים נמצא גבוה ביותר באסיה- ולכן מציעים החוקרים שיש למצוא דרכים להפחית את השימוש בו ביבשת זו, ולעומת זה באפריקה כמות הזרחן בדישון נמוך יחסית לגידולים- ולפיכם ממליצים החוקרים על הגדלת השימוש בו לטובת הגברת התנובה.

מקור

John Lott et al. A review of the phosphorus content of dry cereal and legume crops of the world. Int. J. Agric Resources, Governance Ecol, Vol. 8, 351-370

 קריאה נוספת

Estimating agriculture’s phosphorus footprint, published 22.7.2010

Calculating Agriculture's Phosphorus Footprint, Science Daily, 13.4.2010